אין ארוחה טובה בלי פחמימות, ולפעמים – פחות זה יותר. מסיימים עם מנה ביתי, עדינה וכפרית שמתאימה גם לערב החג וגם ליום שאחרי, כשרוצים לחזור לאוכל הבסיסי והמנחם.
היין שבחרתי: Fleuri של Jules Desjourneys
בוז'ולה הוא אחד מהיינות הכי Underrated ברדאר של השתיין הישראלי וחבל. כשהוא מתיישן התענוג גדול עוד יותר, והפירותיות הקלילה של הגאמאי מפנה מקום לטעמים עמוקים של פירות אדומים בשלים ואף נגיעות של אגוז מוסקט ופקאן קלוי. אצל יצרנים מעולים, כמו דופרה, היבולים הנמוכים מייצרים פרי מרוכז, שמאוזן על ידי חמיצות בלתי מתפשרת. תענוג אדום לסוף הקיץ הישראלי.
המנה שרקחתי: פסטה עגבניות מרצ'לה חזן
מרצ׳לה חזן הייתה בשלנית איטלקייה שפרסמה ספרים רבים באנגלית ולימדה את האמריקאים אוכל איטלקי מהו. היא הייתה שילוב בלתי אפשרי בין פשטות וממלכתיות, ביתיות ופאר. רוטב העגבניות שלה הוא לא בדיוק רוטב קלאסי, והוא מכיל רק עגבניות, בצל, כמויות חמאה נדיבות (ביותר) ומלמעלה – פרמז'ן, והרבה. עגבניות ופרמזן' הם מחומרי הגלם הנחשבים לעשירים ביותר ב׳אוממי׳. את הטעם הזה, שאנחנו כל-כך אוהבים, נחזק באמצעות פצצת אוממי טבעית – אצת קומבו. התוצאה: רוטב מענג ומפתיע. היין והפסטה מלווים זה את זו בצורה מדויקת ומעצימים זה את טעמיו של זה – החמיצות של היין עם החמיצות של העגבניות, המתיקות של העגבניות לצד הפירותיות האדומה שביין, והאוממי האגוזי של היין שהולך יפה עם המאפיין המרכזי של המנה. בעיקר – שניהם לא לוקחים את עצמם ברצינות יתרה. ואנחנו? נשאר לנו רק ללמוד מהם.
מצרכים:
3 קופסאות עגבניות קלופות איטלקיות של 400 גרם האחת
1 בצל בינוני
1 דף אצת קומבו קצוץ
100 גרם חמאה
מלח ים
600 גרם פסטה מסוג לינגוויני (אנחנו משתמשים ברומו)
צרור בזיליקום
פרמז׳אנו רג׳אנו
הכנה:
1. קולפים את הבצל ופורסים אותו לפרוסות בעובי 2 ס"מ.
2. מחממים סיר בגודל בינוני ומניחים את פרוסות הבצל בתחתית, חורכים את הבצל (על יבש ללא שמן) מספר דקות ומוסיפים את העגבניות הקלופות ואצת הקומבו הקצוצה.
3. מתבלים בעדינות במלח ומבשלים על אש קטנה כשעה וחצי עד שהעגבניות מתרככות מאוד והרוטב מסמיך, מוסיפים את החמאה, טועמים ומוסיפים מלח לפי הצורך.
4. מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן ומוסיפים לרוטב מערבבים כחצי דקה ומעבירים לצלחות הגשה.
5. מגררים מעל פרמז׳ן, קורעים עלי בזיליקום ומגישים